הורוביץ נ' לביטוח בע"מ

פסק דין

1.ביום 7.10.11 רכב שמבוטח אצל הנתבעת, תוך כדי תמרון כושל בנסיעת, פגע בשער חשמלי בחזית ביתו של התובע.

בהנחיית הנתבעת התובע פנה לשמאי לצורך חישוב נזקיו. ביום 10.12.11 השמאי הגיש חוות דעת אשר לפיה יש לתקן את השער, לבצע תיקון בפיר החשמלי ועבודות צבע במחיר של 8,500 ₪ ללא מע"מ. הנתבעת שילמה לתובע 7,000 ₪ פלוס מע"מ לכיסוי נזקיו.

אולם, כעבור שנה התובע חזר וטען לפני הנתבעת שהסכום שנקבע על ידי השמאי אינו מספיק לתיקון הדרוש. אז הנתבעת ביקשה מהתובע להגיש שמאות נוספת.

התובע הסביר לשמאי כיצד ביצע את התיקון המקורי ואמנם השמאי הוציא עוד חוות דעת על סמך בדיקה שעשה ביום 17.10.12. השמאי בחוות דעתו מ- 21.10.12 אישר תוספת בסכום של 5,265 ₪. בסיכומיו השמאי הוסיף כי "הנזקים שציינו והוערו בפרק ב של חוות הדעת לא נבחנו/אותרו בבדיקה הקודמת בהיותם סמויים". למעשה השמאי תיקן את עצמו.

2.על סמך העובדות המפורטות דלעיל התובע עותר לסכומים הבאים:

א.נזק לפי חוות דעת הראשונה 9,976 ₪.

ב.שכ"ט השמאי 696 ₪.

ג.נזק לפי חוות דעת מ20.10.12 5,265 ₪.

ד. הפסד יום עבודה והוצאות משפט – 1,000 ₪.

ה.עוגמת נפש וטרטורים – 1,000 ₪

סך הכל – 19,400 ₪.

פחות הסכום ששולם על ידי הנתבעת – 8,677 ₪

10,723 ₪.

3.ניכר הדבר שלטענת התובע השמאי התקמצן עמו "הלך איתי בקטנוניות". התובע בעת מתן חוות הדעת הראשונה טען נמרצות שבידיו הצעת מחיר של למעלה מ- 13,000 ₪ אך השמאי עמד על כך להסתפק בהצעה זולה יותר. התובע הדגיש שהשער היה ישן אך השמאי לא אפשר שער חדש, אלא רק תיקון.

4.הנתבעת מעלה מספר טענות כנגד התביעה:

א.הנתבעת שילמה כמעט את מלוא הדרישה על פי חוות הדעת הראשונה, בכפוף לבלאי , לכן אין לתובע זכות לחזור ולדרוש פיצוי נוסף.

ב.התובע תיקן את השער על פי חוות הדעת הראשונה – אך לא תיקן את הנזק הנוסף. לכן, יתכן שהתובע פשוט מעוניין להתעשר בסכום נוסף ואין לו כל כוונה לבצע את התיקון.

ג.השמאי הטיב עם התובע בחוות דעתו הנוספת.

ד.יתכן שהייתה תאונה נוספת בין מועד השמאות הראשונה לבין השנייה ולכן אין לקשר את הנזק עם האירוע מיום 7.10.11.